2011 אבי מוריה שט על הבמה, זוהי אינה לחימה, זה אינו ריקוד ולבטח שאינה זו הצגה. דומה הדבר לרפרוף כנפיו של יונק הדבש. לצידו, מעט בצל ומתוך בחירה, יושב אני מופשל שרוולים לצד ה Gu Zhang הנבל הסיני העתיק אותו נשאתי על כתפיי מסין הרחוקה, בין כפרים, אוטובוסים ישנים ומטוסים. מנגן את שעל ליבי, קשוב ונצמד לפעימות ליבו של אבי ושלי יחד.
ולרגע קט בו מוכל כל העולם, דממה דקה כיסתה את כל היושב באולם והיינו יחד, הייתי שם, אני יודע, גם אבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה