הגיגים על אבחנה

אבחנה ללא למה נותרת ריקה.
היות ללא דרך מחטיאה.
העמדת השאלה כמנחה כיוון מאפשרת פתח.
הפתח חמקמק ללא יציבות.
יציב האדם שרגליו שקועות בארץ וליבו שקט.
השקטת הלב מגיעה ממלאות.
ללא הריקות שבמלאות הכרתנו תיסתם.
כך האבחנה תתבסס על מלאות, ידיעה שאינה נוכחת ולא יתאפשר ריפוי.

פורסם על ידי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)